מחבר המאמר:
עו”ד אבי חג'ג'
עו”ד אבי חג'ג' הוא מייסד המשרד והוא בעל ניסיון עשיר בהתנסות מעשית בעלת הצלחות רבות בתחום המקרקעין
האם שוכר שמסרב להתפנות עובר עבירה פלילית?
סירוב של שוכר להתפנות מנכס מהווה אחד מהמצבים המורכבים והמאתגרים בתחום הנדל”ן והמשפט. רבים מהמשכירים שנתקלים בשוכר סרבן תוהים האם התנהגות כזו מהווה עבירה פלילית, ואילו צעדים חוקיים ניתן לנקוט במקרה כזה. הסוגיה מעלה שאלות משפטיות חשובות הנוגעות להבדל בין ההליך האזרחי והפלילי בישראל. במאמר זה נבחן את המעמד המשפטי של סירוב לפינוי, ההבדלים בין הליכים אזרחיים לפליליים בסכסוכי שכירות, ונבהיר מתי סירוב להתפנות עלול לחצות את הקו לעבר תחום העבירה הפלילית.
ההבדל המהותי בין הליך אזרחי לפלילי בסכסוכי שכירות
לפני שנענה על השאלה אם סירוב להתפנות מהווה עבירה פלילית, חשוב להבין את ההבדל בין ההליך האזרחי לפלילי במערכת המשפט. במשפט אזרחי, הסכסוך הוא בין שני צדדים פרטיים (במקרה שלנו – משכיר ושוכר), והסעד המבוקש הוא בדרך כלל אכיפת הסכם, פיצוי כספי או במקרה של שכירות – פינוי הנכס. לעומת זאת, במשפט פלילי, המדינה היא הצד התובע נגד הנאשם, והמטרה היא הענשה וגזירת עונש על הפרת החוק.
רוב המוחלט של סכסוכי שכירות בישראל מתנהלים במישור האזרחי. הליך פינוי סטנדרטי מתחיל בהגשת תביעה לבית משפט השלום או לבית הדין לשכירות, שם נדרש המשכיר להוכיח את זכותו לפנות את השוכר, למשל בשל הפרת חוזה השכירות, אי תשלום שכר דירה או סיום תקופת השכירות. אם בית המשפט מכריע לטובת המשכיר, הוא מוציא צו פינוי שאותו יש לאכוף באמצעות רשות האכיפה והגביה (הוצאה לפועל).
במקרים מסוימים, כאשר סכסוך שכירות מלווה באירועים חריגים, כמו איומים או אלימות, עשויים להיות מעורבים היבטים פליליים, ואז יכול עורך דין לנפגעי עבירה לסייע לצד הנפגע בהתמודדות עם ההיבטים הפליליים של הסכסוך, במקביל להליך האזרחי.
האם סירוב שוכר להתפנות מהווה עבירה פלילית לפי החוק הישראלי?
התשובה הקצרה היא שכשלעצמו, סירוב להתפנות מנכס שכור אינו מוגדר כעבירה פלילית לפי החוק הישראלי. זהו בעיקרו סכסוך אזרחי הנובע מהפרת הסכם השכירות או מאי פינוי הנכס בתום תקופת השכירות. המחוקק הישראלי רואה בסכסוכי שכירות נושא הדורש טיפול במישור האזרחי, ולכן הדרך המקובלת להתמודדות היא הגשת תביעה לפינוי מושכר בבית משפט השלום.
הסעד המשפטי הרגיל במקרה של שוכר המסרב להתפנות הוא קבלת פסק דין המורה על פינוי, ואם הפינוי לא מתבצע באופן וולונטרי, אכיפת הפינוי באמצעות הוצאה לפועל. בית המשפט בהליך האזרחי משקלל את זכויות שני הצדדים – זכות הקניין של המשכיר מול זכות השוכר למגורים, ומכריע בהתאם לחוזה שנחתם ביניהם ולהוראות החוק.
חשוב להדגיש כי למרות שסירוב לפינוי אינו עבירה פלילית, הדרך לפינוי שוכר סרבן חייבת להיות חוקית. משכיר אינו רשאי לפנות שוכר בכוח, להחליף מנעולים, לנתק חשמל או מים, או לנקוט בכל דרך אחרת של “פינוי עצמי” ללא צו שיפוטי. פעולות כאלה דווקא עלולות להיחשב כעבירות פליליות מצד המשכיר, כגון הסגת גבול או תקיפה.
עם זאת, ישנם מצבים שבהם סירוב להתפנות, בשילוב עם התנהגויות אחרות, עשוי לגלוש לתחום הפלילי. מצבים אלה דורשים התייחסות מיוחדת וייתכן שיובילו להליכים פליליים במקביל להליך האזרחי.
מתי סירוב להתפנות עלול להוביל להשלכות פליליות?
הפרת צו שיפוטי והתנגדות לפינוי חוקי
אף שסירוב להתפנות כשלעצמו אינו עבירה פלילית, הפרת צו שיפוטי עלולה להיחשב כעבירת “ביזיון בית המשפט”. כאשר בית המשפט מוציא צו פינוי ושוכר במודע מתעלם מהצו או מפר אותו, הוא עלול להיות חשוף לסנקציות חמורות, כולל קנסות ובמקרים חריגים אף מאסר. עם זאת, בדרך כלל בתי המשפט נוטים להימנע מאמצעים פליליים ומעדיפים לאכוף את הפינוי באמצעות מנגנון ההוצאה לפועל.
מצב חמור יותר מתרחש כאשר שוכר מתנגד באופן פיזי או אלים לפינוי המבוצע על ידי מוציא לפועל או כוח אכיפה רשמי אחר. התנגדות לביצוע צו שיפוטי על ידי נציגי הרשויות עלולה להיחשב כעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וזו כבר עבירה פלילית לכל דבר. במקרה כזה, המשטרה עשויה להתערב ולעצור את השוכר המתנגד.
אלימות ואיומים במסגרת סירוב לפינוי
היבט פלילי נוסף עלול להתעורר כאשר סירוב לפינוי מלווה באלימות או באיומים. שוכר המאיים על המשכיר, נציג ההוצאה לפועל או כל אדם אחר המעורב בתהליך הפינוי החוקי, עלול לעבור עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. אם האיומים מתפתחים לאלימות פיזית, מדובר בעבירת תקיפה שהיא בהחלט עבירה פלילית.
במקרים בהם שוכר מזיק במכוון לנכס כאקט של נקמה או התנגדות לפינוי, הוא עשוי להיות אחראי לעבירה של היזק לרכוש. למשל, שוכר שלפני פינויו גורם בזדון נזק לדירה, שובר קירות, מוריד דלתות או פוגע במערכות החשמל והאינסטלציה, עובר עבירה פלילית שניתן להגיש בגינה תלונה למשטרה.
חשוב לציין כי גם מצבים של השתלטות על הנכס לאחר פקיעת הסכם השכירות, או סירוב לאפשר למשכיר או לנציגיו גישה לנכס בניגוד להוראות הסכם השכירות, עשויים במקרים מסוימים להגיע לכדי עבירה של הסגת גבול. אף שזו פחות שכיחה בהקשר של שכירות, היא עדיין אפשרות שיש להיות מודעים אליה.
הדרכים החוקיות העומדות בפני משכיר להתמודדות עם שוכר סרבן
- פנייה ראשונית והתראה בכתב – לפני נקיטת הליכים משפטיים, מומלץ למשכיר לשלוח מכתב התראה רשמי לשוכר, המפרט את ההפרה של הסכם השכירות ודורש את פינוי הנכס בתוך פרק זמן סביר. מכתב זה צריך להישלח באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה או באמצעות שליח, כדי שיהיה תיעוד לכך.
- הגשת תביעה לפינוי מושכר – אם השוכר מתעלם מההתראה, המשכיר יכול להגיש תביעה לפינוי מושכר בבית משפט השלום באזור בו נמצא הנכס. בתביעה, יש לפרט את עילת הפינוי (סיום חוזה, הפרת חוזה, אי תשלום שכ”ד וכו’) ולצרף את כל המסמכים הרלוונטיים.
- קבלת פסק דין וצו פינוי – לאחר שבית המשפט דן בתביעה והכריע לטובת המשכיר, יינתן פסק דין המורה על פינוי המושכר. פסק הדין הופך לבר-ביצוע לאחר שהשוכר מקבל הזדמנות לערער עליו בתוך פרק זמן מוגדר, או לאחר שחולף המועד להגשת ערעור.
- פינוי באמצעות ההוצאה לפועל – אם השוכר עדיין מסרב להתפנות, יש לפתוח תיק בהוצאה לפועל ולבקש ביצוע של צו הפינוי. ההוצאה לפועל תשלח התראה לשוכר ותקבע מועד לפינוי. במועד זה, מנהל ההוצאה לפועל יגיע לנכס, אם צריך בליווי משטרה, ויבצע את הפינוי.
- במקרים חריגים – פנייה למשטרה – אם השוכר נוקט באלימות, מאיים או פוגע ברכוש, יש להגיש תלונה במשטרה. יש להדגיש שהמשטרה בדרך כלל לא תתערב בסכסוכי שכירות “רגילים” ללא צו של הוצאה לפועל, אלא אם כן יש חשש ממשי לשלום הציבור או לפגיעה ברכוש.
מה שוכרים צריכים לדעת על זכויותיהם בהליכי פינוי
חשוב שגם שוכרים יהיו מודעים לזכויותיהם ולחובותיהם במקרה של דרישת פינוי. שוכר המקבל דרישה להתפנות מהנכס זכאי לבחון האם הדרישה עומדת בתנאי החוזה והחוק. למשל, אם החוזה קובע תקופת התראה מסוימת לפני פינוי, המשכיר חייב לכבד זאת.
אם שוכר סבור כי דרישת הפינוי אינה חוקית או מוצדקת, הוא רשאי להתגונן מפני התביעה בבית המשפט. זו זכותו המלאה להציג את טענותיו ולהביא ראיות התומכות בעמדתו. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם במקרה של מחלוקת לגיטימית, ההתנגדות צריכה להיות במסגרת ההליכים המשפטיים הקבועים ולא בדרך של סירוב פיזי לפינוי לאחר שניתן צו שיפוטי.
לשוכרים מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר כשמתעוררת בעיה בנושא הפינוי. עורך דין המתמחה בדיני מקרקעין ושכירות יוכל לייעץ לשוכר על זכויותיו ועל הדרכים החוקיות העומדות לרשותו. שוכר בעל הכנסה נמוכה עשוי להיות זכאי לסיוע משפטי מהמדינה דרך האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
סיכום – הגבול הדק בין הליך אזרחי לפלילי בסכסוכי פינוי
לסיכום, סירוב של שוכר להתפנות מנכס אינו מהווה כשלעצמו עבירה פלילית, אלא נושא להליך אזרחי. עם זאת, אם הסירוב מלווה בהפרת צו שיפוטי, באלימות, באיומים או בהתנגדות פיזית לפינוי חוקי, עלול הדבר לחצות את הקו שבין ההליך האזרחי לפלילי.
הן למשכירים והן לשוכרים חשוב להכיר את הגבולות החוקיים ולפעול במסגרתם. למשכירים מומלץ לפעול בדרכים חוקיות בלבד לפינוי שוכר סרבן, ולשוכרים מומלץ להתנגד לפינוי בלתי צודק בדרכים החוקיות והראויות.
בכל מקרה של סכסוך מורכב בנושאי שכירות ופינוי, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום. במקרים בהם עולות שאלות בנוגע להיבטים פליליים אפשריים, כדאי להיעזר בעורך דין פלילי מומלץ שיוכל לספק הכוונה מקצועית ולמנוע הסלמה מיותרת של הסכסוך. בסופו של יום, הדרך הטובה ביותר לפתור סכסוכי שכירות היא באמצעות הידברות, הבנה הדדית של החובות והזכויות, ובמקרה הצורך – הליך משפטי מסודר.
מאמרים נוספים בשבילכם
האם שוכר שמסרב להתפנות עובר עבירה פלילית?
סירוב של שוכר להתפנות מנכס מהווה אחד מהמצבים המורכבים...
לקריאה נוספת
אבי חג'ג'
19/05/2025
פתרונות אחסון זמניים למעבר חלק ובטוח
מעברי דירות הם אחד האירועים המלחיצים ביותר בחיים, בין...
לקריאה נוספת
